כמעט כל מי ששמע על הצעד שעשיתי שאל אותי אם אני אידיוט. למכור חברה מצליחה ולוותר על החיים הנוחים שהתאפשרו לי בחסותה, רק בשביל להתחיל הכל מההתחלה, נשמע לרוב האנשים כצעד לא הגיוני.

אבל רגע, בואו נתחיל מההתחלה -

לפני 11 שנים, ביום שבו השתחררתי מהצבא, הקמתי עם מיקי לרנר את WEBSEM, סוכנות דיגיטל מהגדולות והמוכרות בישראל. ב-WEBSEM עבדו 30 עובדים (היום כבר יותר), דרגי הנהלה וכמובן גם מיקי, השותף שלי, שהיה החצי השני שלי בניהול החברה.

לאורך השנים הצלחנו לבנות תרבות ומבנה ארגוני ייחודיים עם צוותים קטנים ואוטונומיים והנהלת ביניים חזקה, הגדרנו נהלי עבודה מסודרים והטמענו מערכות ניהול. כל זה הביא לכך שהחיים ב-WEBSEM היו טובים; החברה שגשגה, האווירה במשרד הייתה מאד טובה והתאמצנו לבנות מקום שיאפשר לשמור על איזון מקסימלי בין חיי משפחה לעבודה - כך שנדיר היה למצוא עובדים במשרדים אחרי השעה 18:00.

גם בשנה האחרונה, שהייתה גם השנה הרווחית ביותר מאז הקמת החברה, עבדתי באופן אישי בממוצע 7.5 שעות ביום. לעתים נדירות עסקתי בענייני עבודה מחוץ למשרד והרבתי לצאת לחופשות ולטיולים עם המשפחה.

אז מה בכל זאת גרם לי לקום ״בוקר אחד״ ולמכור את החברה?

ראשית, זה לא קרה ברגע וגם לא בבוקר אחד. בשנים הראשונות הרגשתי שאני לומד המון בכל יום; החל מהפן המקצועי בכל הנוגע לשיווק עסקים באינטרנט, דרך הצד הניהולי שכלל לגייס, להכשיר ולהוביל עובדים וכלה ברובד האדמניסטרטיבי-פיננסי של ניהול יחידת רווח והפסד.

בשנת 2009, 4 שנים לאחר ש-WEBSEM הוקמה, הפכנו לספק של Google ללימוד AdWords, פלטפורמת הפרסום המפורסמת של Google. במסגרת הזו הרצתי בעשרות כנסים רשמיים של Google בארץ, באירופה, באפריקה ובארה״ב. בזמן שלימדתי והדרכתי, הרגשתי שאני ממשיך ללמוד ולהשתפר בעצמי בהעברת מסרים ובהחזקת קהל, מתנסה בתחומים חדשים, מתמקצע בהם ומנסה להגיע לשיאים חדשים.

לאחר כשלוש שנים , בהן יצא לי להעביר לא מעט הדרכות, התחלתי להרגיש שעקומת הלימוד שלי בהדרכות היא שולית. הגעתי לשיא מסוים, שאחריו גם הריגוש החל לרדת בהדרגה.

המסע שלי עם WEBSEM, שהתחיל כאתגר מעניין וכאמצעי ללמוד ולהתפתח, בשלב מסוים הפך לעסק מבוסס שמפרנס הרבה משפחות ומספק פתרונות חשובים ללקוחות. כשהרגשתי שהסיפוק והעניין שלי בעבודה היומיומית יורדים, התחילו לזלוג המחשבות - האם זה מה שאני רוצה לעשות בשארית חיי? אומנם אני בתחילת שנות ה-30 לחיי, אבל אם אמשיך במסלול הנוכחי ולא אעשה שינוי אז השנים ימשיכו לעבור.

בער בי הרצון לעשות משהו אחר, גדול הרבה יותר, לבנות משהו שהוא ׳מוצר׳ יותר מאשר ׳חברת שירותים׳ - וכשדיברתי על זה עם מיקי, הבנתי שזה הדדי. התחלנו לפנות לנו ביומן שעתיים למחשבה על בסיס יומיומי; ללמוד, לקרוא להסתכל ולבחון מה אפשר לעשות. במסע הזה הגענו למסקנה שהדבר הכי נכון הוא לקחת את הניסיון / הקילומטראז׳ שצברנו בתחום שלנו, ולמצוא את נקודות החולשה העיקריות שאותן ננסה לפתור.

העקרונות שגיבשנו עבור החברה שאותה נבנה היו אלו:

• הליבה היא מוצר טכנולוגי
• הכנסות ומודל עסקי ברורים
• עדיפות להכנסות מעסקים (B2B) ולא מקהל פרטי
• פוטנציאל של מאות אלפי לקוחות משלמים
• שאיפה לעסקאות פשוטות אונליין (Low-Touch / Self Service)

בעוד שלפי העקרונות שהצבנו נראה טבעי היה ללכת לעולם ה-Ad Tech, בלטה מול עינינו בעיה הרבה יותר גדולה, וידענו שכל חברה שמתעסקת בשיווק דיגיטלי נתקלת בה - איתור וגיוס העובדים המתאימים ביותר.

ככל ששאלנו יותר עסקים וחברות, הבנו שהבעיה חריפה ושהפתרונות הקיימים בשוק רחוקים מלתת מענה. שיחות עם קולגות מחו״ל, בשילוב עם מחקרים של מקנזי, Linkedin ומקורות אחרים, הבהירו שהבעיה אינה מקומית אלא גלובלית.

וככה, במקביל לניהול WEBSEM, התחלנו לזלוג ל״פרויקט צד״ שבמסגרתו התחלנו לבנות תוכנית עסקית, לאפיין את המוצר ולחפש את הצלע הטכנולוגית שתעזור לנו להגשים את החלום.

על מסע החיפוש אחר השותף הטכנולוגי אני יכול לכתוב ספר שלם, אבל אם אני צריך לאמל״ק לכם את זה: אחרי אין סוף כיוונים אפשריים (החל מ-׳כמעט׳ שותפות עם בעל חברת פיתוח קטנה בקזחסטן ועד האפשרות שאני אישית אחזור ואעמיק בעולם הפיתוח), התמזל מזלנו כשפגשתי את קובי ברק במסגרת לימודי "Tapas MBA" והקליק היה מיידי.

״פרויקט הצד״, שבשלב הזה כבר נרשם ברשם החברות כ-Qualimatch, הפך להיות יותר ויותר מרכזי, ולמרות שהפעילות ב-WEBSEM לא נפגעה, הבנו שלאורך זמן לא נוכל להמשיך לג׳נגל בין 2 עסקים שונים. שקלנו להביא מנכ״ל שכיר ל-WEBSEM - ובמהלך הדרך הבנו שקונסולידציה, כלומר רכישה של סוכנויות דיגיטל על-ידי חברות הפרסום, שגם כך מספקות שירותים לחברות הגדולות, היא מגמה בלתי נמנעת בטווח הארוך - זה עניין של זמן עד שאלה תצלחנה לפצח איך לעשות את זה נכון. בעולם כזה יכול להיות קשה לסוכנות דיגיטל עצמאית, ולא רצינו שהסוכנות תהיה עבורנו למשקולת.

מכרנו את WEBSEM ל-HiLight Communication, משרד פרסום שהכרנו היטב במסגרת עבודה משותפת במהלך השנים. במסגרת הרכישה, פעילות החברה נשארת כמותג עצמאי, המשרדים נשארים פיזית בדיוק איפה שהיו ולא נעשו שינויי כוח אדם מרמת ההנהלה ועד אחרון העובדים (להיפך, כבר התחילו לגייס עובדים נוספים). הרכישה מגדילה ומשפרת את WEBSEM, מזרימה באופן מידי תיקי לקוחות גדולים ומעניינים יותר, פותחת לעובדים הזדמנויות לעבור לתחומי פעילות אחרים, והיא כמובן גם טובה ללקוחות - רמות השירות והמקצועיות נשארות כפי שהיו, אך סל השירותים שמוצע להם גדל. ברמה האישית זה סיפוק אדיר לדעת שהחברה הקודמת שבניתי גדלה, מתפתחת, מקבלת חיים משל עצמה וממשיכה לדהור קדימה.

אז מה אנחנו בעצם עושים ב-Qualimatch ?

הביקוש לאנשי דיגיטל הוא אדיר, וקשה למצוא את האנשים הנכונים והמתאימים לתפקיד. הזמן שנדרש לאיתור המועמדים מוערך ב-120 שעות, ואי-תיאום הציפיות מראש גורם להמון כאב ראש ובזבוז זמן.

אנחנו מאמינים שבכל הנוגע לגיוס עובדים, One size does NOT fit all. כדי לקצר באופן משמעותי את הזמן המושקע באיתור העובד המתאים ביותר לתפקיד, צריך לבנות פלטפורמה ייעודית שתפורה ספציפית למקצועות הדיגיטל מרקטינג.

בפלטפורמה שבנינו אנו מציעים לאנשי הדיגיטל את המשרה הבאה שלהם על-בסיס הניסיון, הידע, היכולות והפוטנציאל שלהם, וכל זאת בהתאמה מלאה לדרישות הספציפיות שלהם (לרבות התפקיד, השכר, מיקום המשרדים, תחום הפעילות של החברה ועוד), תוך שמירה מלאה על האנונימיות של המועמדים.

למגייסים אנחנו מאפשרים למצוא תוך דקות בודדות מועמדים שמתאימים לדרישות התפקיד הספציפיות שלהם, לסנן אותם לפי פרמטרים שונים ולדרג אותם לפי ציונים בבחינות שונות (החל מבחינות קוגניטיביות ומידע ב-Excel ועד לבחינות מקצועיות ב-Google AdWords ובפלטפורמות נוספות) ולאחר מכן לפנות אליהם עם הצעות עבודה בלחיצת כפתור.

ב-Qualimatch אנחנו הופכים את תהליך הגיוס של אנשי הדיגיטל למדויק ולמהיר בהרבה.

כמה מילים מהלב...

כרגע אנחנו נמצאים בשלב ה-Proof of Concept בישראל ועובדים בכל החזיתות - טכנולוגיה, מוצר, שירות, פיתוח עסקי, שיווק, מכירות ועוד ועוד ועוד.

קשה לי לזקק למילים את ההרגשה שאיתה אני הולך למשרד. הזכות האדירה לקחת את הניסיון והידע שצברתי במהלך השנים ולהתחיל לבנות משהו חדש, היא לא דומה לשום דבר אחר שחוויתי.

אני, שהייתי רגיל לעבוד בשנים האחרונות עם יעדים רבעוניים ושנתיים, נהנה לעבוד היום עם יעדים יומיים - כאלו שמאפשרים לראות התקדמות אדירה בכל הגזרות משבוע לשבוע. זאת כנראה הסיבה שלמרות שכמעט והכפלתי את שעות העבודה היומיות (מ-7.5 ל-14) - יום העבודה טס מהר מתמיד.

זכיתי ב-2 שותפים מדהימים במסע החדש. שלושתנו משלימים אחד את השני כמו פאזל. יתרה מזאת, עם שני העובדים הראשונים שגייסנו אנחנו מרגישים ועובדים כמו משפחה.

בהזדמנות הזאת אני רוצה לשלוח אלפי תודות לליאור, אשתי ואהובתי. ברור לי שלא הייתי יכול לעשות עשירית ממה שעשיתי בלי התמיכה והפרגון שלה בכל צעד בדרך - זה לגמרי לא מובן מאליו.

ורגע לפני שאסיים, הייתי רוצה להביא ציטוט של טום פרסטון וורנר, מייסד-שותף של GitHub, שעונה על הכותרת של הכתבה: "כשאהיה זקן לקראת המוות, אני מתכנן להסתכל לאחור על חיי ולומר 'וואו, זאת הייתה הרפתקה' ולא 'וואו, בהחלט הרגשתי בטוח'".